דנדיקר נ' קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה לפיצוי התובע בגין תקלות ברכב שרכש מהנתבעת, לרבות הפסד ימי עבודה, עוגמת נפש, והוצאות בגין רכב חילופי במשך 4 ימים בעת שהרכב שרכש היה במוסך.

התובע טוען בכתב התביעה כי בינו לבין הנתבעת נכרת חוזה ביום 15.6.2011, לפיו רכש רכב מהנתבעת ושילם 2,000 ₪ דמי קדימה עם חתימת ההסכם. לדבריו צוין בהסכם כי אם הרכב איננו לשביעות רצונו יחויב רק ב – 500 ₪ ויוחזר לו סך של 1,500 ₪. ניתנו לו 6 חודשי אחריות. התובע טען עוד כי הרכב הגיע באיחור ולא על גבי מוביל, כפי שהובטח, והסתבר כי חסרות משענות ראש, כיסוי לרמקול אחורי וחלק שבור מתחת פנס קדמי ימני. שני הליקויים הראשונים תוקנו, ולאחר מספר ימים קיבל את החלק השבור אולם בצבע הלא מתאים. נוסף לכך בזמן מסירת הרכב היו חסרים מספר דברים כמו גלגל רזרבי, משולש ומגבה והיו מנורות שרופות שהוחלפו. נורית הדלק היתה מקולקלת וכל היום למחרת הרכב היה במוסך. שבועיים לאחר מכן שוב הרכב נכנס ליומיים למוסך ועדיין התקלות לא טופלו. התובע צרף לכתב התביעה הצעת מחיר לטיפול בבעיה נוספת שהתגלתה ברכב ולא תוקנה.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי כל הבעיות ברכב היו ידועות לתובע. כל החלקים סופקו וכל התקלות תוקנו. המדובר ברכב מסחרי, שהתובע קיבל 45% הנחה על מחירו בשל מצבו. בהסכם הרכישה הצהיר התובע בסעיף 9 כי :

"הקונה מצהיר שבדק את המכונית ואת הרישוי ואת מקוריות הרכב ומצא אותם מתאימים עבורו ולצרכיו ולשביעות רצונו ולא יהיו לו טענות שהן בגין טיבה או מקוריותה ו/או מחירה של המכונית".

כן התחייב הרוכש בסעיף 22:

"הקונה מצהיר כי ניתנה לו אפשרות לבדוק את הרכב והוא מצא את הרכב מתאים לצרכיו ולא תהיה לו כל טענה בגין אי התאמה או מום נסתר ברכב לאחר חתימה על הסכם זה".

לאחר ששמעתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התביעה לא הוכחה. ראשית יש לומר כי התובע לא בדק את הרכב, למרות שהדבר צוין במפורש בהסכם כי ניתנה לו זכות כזו. לעניין החיוב ב – 500 ₪ מהמקדמה, על פניו עולה מההסכם כי המדובר בדמי קדימה, כך שאם הרכב לא יהיה לשביעות רצונו של הקונה, הוא התובע כאן, יוכל לבטל את ההסכם ויחויב רק בסכום של 500 ₪.

אין המדובר בהחזר כספי בכל מקרה, אם העסקה יוצאת אל הפועל.

הצעת המחיר שצרף התובע לכתב התביעה איננה מספיקה על מנת לקבוע קשר סיבתי בין הנזק המפורט שם לבין מצבו של הרכב בעת הרכישה. כאמור בכתב התביעה הרכב נרכש ביום 15.6.2011 והצעת המחיר היא מיום 26.7.2011. נוסף על כך, התובע טוען לראשי נזק נוספים כפי שפרטתי לעיל, שלא הוכחו. ערך יום עבודה שלו בוודאי שלא הוכח, הוצאות טלפונים דלק ונסיעות, או רכב חילופי לימים שהרכב היה במוסך גם הם לא הוכחו בשום צורה. כך גם לא הוכח הסכום של 250 ₪ צביעת חלק שנמסר בצבע לא נכון. אם המדובר בתקלה שטופלה, היה על התובע להציג מסמך המוכיח את גובה הנזק.

אם לא די בכך, כאמור בהסכם המכר, יש סעיף וויתור על אי התאמה או על כל פגם ברכב.

לחילופי חילופין, מאחר והתובע לא בדק את הרכב ולא השתמש בזכות שניתנה לו בעניין זה, יש לו אשם תורם מכריע לנזק, שאף הוא כאמור לא הוכח.

התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ב, 14 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: